ביקורת: לילה עם לולה, קברט עם אורית פלג, צוותא , תל אביב
מאת חיים נוי
מסע לילי הזוי עם לולה, הפרוצה שרצתה להיות שחקנית, מוגש במופע קברט מרגש, נושך וחושפני של השחקנית והזמרת אורית פלג, בצוותא בתל אביב.
קברט הוא סוג של מופע, בדרך כלל אפלולי, בבאר חשוך, סביב שולחנות עמוסים בקנקני בירה או גם במועדון יוקרתי ומצוחצח, מלווה בלגימות יין אדום ומיני תרגימות.
אודה, לא ידעתי למה לצפות מן המופע אודות לולה. בשעה המרתקת שאורית ניצבה על הבמה, מצוידת בפסנתרנית מוכשרת, לירון משולם, היא החליפה דמות וסגנון והפכה מנערה צעירה המנסה כוחה באודישן שולי כושל ליצאנית מזדקנת שסוחבת על שכמה מעמסת חיים כבדה. השירים והפזמונים, המשחק והמוזיקה האופפים את המופע , משאירים את הצופים רתוקים ושבעי רצון מאירוע ייחודי.
אורית פלג מתגלה כאמנית מוכשרת המסוגלת לרתק את קהל הצופים ולספר את סיפורה של לולה, בשיר ובמשחק, בשחוק ובדמע ובכישרון גדול.
קברט הוא מופע בידור המאופיין בקטעי קומדיה, שירה ,משחק ואפילו מחול. הקברט מאופיין בדרך כלל על ידי אתר ההופעה - מועדון לילה או בית קפה עם במת הופעה כאשר הצופים מסובים סביב שולחנות. מופעי קברט עוסקים בבידור קל וגם בסטירה פוליטית. מקור המילה הוא צרפתי, סוג של קערית לקפה ששימשה את המועדונים בהם נוסד סגנון הקברט.
המיוזיקל "קברט" המחיש את מהות הסגנון וגם בארץ היו מופעי קברט רבים מאוד ואפילו חנוך לוין הגיש דוגמה ממנו ב"את ואני והמלחמה הבאה".
"לילה עם לולה" מספר את סיפורה של לולה, משחר בחרותה ועד זקנתה, במעוף לילה אחד מרתק.
בתחילת המופע אנו רואים את לולה הצעירה מנסה את מזלה באודישן לפני בעל מועדון , אך הוא משלח אותה מעל דרכו. לולה אכן רצתה להיות שחקנית, אבל הנסיבות, כפי שאומרים, הפכו אותה ליצאנית והיא מתפוררת והולכת לנגד עינינו הכלות.
למעשה, לילה עם לולה הוא קברט לילי על חלום שכבה. המופע חושף את דמותה של לולה, שחקנית צעירה עם חלומות גדולים שמתפוגגים מול המציאות האכזרית, הם מעוורים את עיניה ובסופו של דבר מניעים אותה לרדת לזנות. ככל שאנו מתקדמים בזמן, אנו עדים להזדקנותה של לולה לנגד עינינו. ככל שייאושה המתגבר גורם לה לחצות גבול נוסף ומימוש חלומה מתרחק, כך ביצועיה הבימתיים נעשים חזקים יותר. המופע ממזג בין טקסטים ושירים חדשים לצד כאלה קלאסיים ומקוריים. חלק מהטקסטים חוברו במיוחד, אחרים נלקחו מתוך מחזות (חשמלית ושמה תשוקה,הזונה המכובדת וכו') מתוך שירה ארוטית מימי הביניים או שירה מודרנית (תרצה אתר ועוד) וכן מתוך כתבות ממגזינים, אינטרנט או ספרות דוקומנטארית. השירים בחלקם הם אינטרפרטציות חדשות לשירי שנות ה-80 לצד שירים של ז'אק ברל, שירלי בייסי, חווה אלברשטיין וכו'.
אורית גם אחראית לעיבודים של לוליטה, ביצוע אקפלה של רקיעות בשילוב תוף מרים, שירה ושילוב פלמנקו. השיר בנמל באמסטרדם שהוא בעצם סיום המופע הוא חזק ומיוחד וגורר תגובות נלהבות בקרב הצופים הנרגשים.
אורית מתאפרת בזמן המופע והופכת בהינף מכחול ופאה מנערה צעירה ובלונדית לזונה קשישה וכעורה ותורמת לאווירה ולמשחק המיוחדים.
במופע ישנו קשר ישיר גם עם הקהל ובשלב מסוים מוזמן אחד הצופים לקבל שירותים מיוחדים ממנה והוא חוזר עד מהרה - מאחורי הקלעים- כשחיוך רחב נסוך על פניו. אל תטעו. זה אינו מופע וולגרי וזול. זהו מופע אומנותי מיוחד. אורית פלג מפגינה כשרון רב של יכולת משחק, שירה וקצב וסוחפת איתה את הצופים באולם האפלולי.
כפי שציינתי, אורית היא לא רק שחקנית מרגשת, אלא פרפומרית וזמרת משובחת. יש לה כישרון מיוחד להפוך מנערה צעירה וצייצנית ליצאנית ותיקה, בעלת שיניים מרקיבות וגוף מדושן מעומס שנים דואבות. איך היא עושה זאת? תוך כדי משחק , ממש על הבמה. מצוידת בכלי איפור ואביזרים פעוטים ותוך רגע קט היא משילה עורה - ואנו רואים דמות אחרת, שונה.
מסתבר שאורית ערכה מחקר רציני על עולמן של היצאניות. היא משלה אותנו: זהו בסך הכול בידור. משחק, שיר וריקוד החולפים חיש מהר.
ברזומה של אורית ניתן לגלות, כי היא שחקנית וזמרת, בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, הופיעה במופעים שונים ובהצגות ואפילו משלימה חומרים לאלבום שירים משלה.
לדברי אורית, הקהל נלקח למסע עם הזונה שבתוכו. הוא משייט בין חומרים קלאסיים למודרניים: סארטר לצד סמנטה פוקס, ז'אק ברל לצד היוריתמיקס, קורט וייל לצד שירלי בייסי ואחרים. חלק מן החומרים לוקטו מעל דפי העיתונים. חלק אחר נבחר ממחזות או שירים מוכרים, פחות או יותר. היא יוצרת דיאלוג נוקב בין השחקן ובין המציאות היומיומית שלו. מציאות שבה סחר ברגשות ובהתערטלות מיידית בפני כל מי שמוכן להיות לקהל - הם כלי עבודה לגיטימיים. לילה עם לולה הוא בפירוש קברט לילי על חלום שכבה, נגוז.
עזר כנגדה מהווה לירון משולם הכישרונית, הפורטת על הפסנתר וגם מצטרפת בשירה בכמה קטעים. כל הרעיון הוא של אורית פלג- משחק, שירה וגם כוריאוגרפיה- שנעזרה בבימוי של זאב קלאתי. העיבודים האלקטרוניים הם של יסמין אבן .
לולה היא יצאנית זקנה. היא ראתה הכול והכול ראה אותה. פעם היא רצתה להיות שחקנית והיום היא משחקת במועדוני לילה וברחוב.
הגבירות המכובדות שהצטופפו לצידי באולם צוותא בתל אביב מחו דמעה בשירו המרגש של ז'אק ברל על לילה בנמל באמסטרדם ולולה מחתה אגלי דמעה בזוית עיניה , חשפה פה מרקיב וכעור בולט והודתה לקהל שקיבל אותה בתשואות שבקעו ממש מן הלב.
לסיכום- קברט הלילה עם לולה הוא מופע הפורש קשת חיים מוזיקלית יפה ונעימה עם הרבה מאוד מוסר השכל, אמירה נבונה. אין בו רגע דל והוא בהחלט מהוה שעור בבידור קל, אבל מהנה.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
מאת חיים נוי
מסע לילי הזוי עם לולה, הפרוצה שרצתה להיות שחקנית, מוגש במופע קברט מרגש, נושך וחושפני של השחקנית והזמרת אורית פלג, בצוותא בתל אביב.
קברט הוא סוג של מופע, בדרך כלל אפלולי, בבאר חשוך, סביב שולחנות עמוסים בקנקני בירה או גם במועדון יוקרתי ומצוחצח, מלווה בלגימות יין אדום ומיני תרגימות.
אודה, לא ידעתי למה לצפות מן המופע אודות לולה. בשעה המרתקת שאורית ניצבה על הבמה, מצוידת בפסנתרנית מוכשרת, לירון משולם, היא החליפה דמות וסגנון והפכה מנערה צעירה המנסה כוחה באודישן שולי כושל ליצאנית מזדקנת שסוחבת על שכמה מעמסת חיים כבדה. השירים והפזמונים, המשחק והמוזיקה האופפים את המופע , משאירים את הצופים רתוקים ושבעי רצון מאירוע ייחודי.
אורית פלג מתגלה כאמנית מוכשרת המסוגלת לרתק את קהל הצופים ולספר את סיפורה של לולה, בשיר ובמשחק, בשחוק ובדמע ובכישרון גדול.
קברט הוא מופע בידור המאופיין בקטעי קומדיה, שירה ,משחק ואפילו מחול. הקברט מאופיין בדרך כלל על ידי אתר ההופעה - מועדון לילה או בית קפה עם במת הופעה כאשר הצופים מסובים סביב שולחנות. מופעי קברט עוסקים בבידור קל וגם בסטירה פוליטית. מקור המילה הוא צרפתי, סוג של קערית לקפה ששימשה את המועדונים בהם נוסד סגנון הקברט.
המיוזיקל "קברט" המחיש את מהות הסגנון וגם בארץ היו מופעי קברט רבים מאוד ואפילו חנוך לוין הגיש דוגמה ממנו ב"את ואני והמלחמה הבאה".
"לילה עם לולה" מספר את סיפורה של לולה, משחר בחרותה ועד זקנתה, במעוף לילה אחד מרתק.
בתחילת המופע אנו רואים את לולה הצעירה מנסה את מזלה באודישן לפני בעל מועדון , אך הוא משלח אותה מעל דרכו. לולה אכן רצתה להיות שחקנית, אבל הנסיבות, כפי שאומרים, הפכו אותה ליצאנית והיא מתפוררת והולכת לנגד עינינו הכלות.
למעשה, לילה עם לולה הוא קברט לילי על חלום שכבה. המופע חושף את דמותה של לולה, שחקנית צעירה עם חלומות גדולים שמתפוגגים מול המציאות האכזרית, הם מעוורים את עיניה ובסופו של דבר מניעים אותה לרדת לזנות. ככל שאנו מתקדמים בזמן, אנו עדים להזדקנותה של לולה לנגד עינינו. ככל שייאושה המתגבר גורם לה לחצות גבול נוסף ומימוש חלומה מתרחק, כך ביצועיה הבימתיים נעשים חזקים יותר. המופע ממזג בין טקסטים ושירים חדשים לצד כאלה קלאסיים ומקוריים. חלק מהטקסטים חוברו במיוחד, אחרים נלקחו מתוך מחזות (חשמלית ושמה תשוקה,הזונה המכובדת וכו') מתוך שירה ארוטית מימי הביניים או שירה מודרנית (תרצה אתר ועוד) וכן מתוך כתבות ממגזינים, אינטרנט או ספרות דוקומנטארית. השירים בחלקם הם אינטרפרטציות חדשות לשירי שנות ה-80 לצד שירים של ז'אק ברל, שירלי בייסי, חווה אלברשטיין וכו'.
אורית גם אחראית לעיבודים של לוליטה, ביצוע אקפלה של רקיעות בשילוב תוף מרים, שירה ושילוב פלמנקו. השיר בנמל באמסטרדם שהוא בעצם סיום המופע הוא חזק ומיוחד וגורר תגובות נלהבות בקרב הצופים הנרגשים.
אורית מתאפרת בזמן המופע והופכת בהינף מכחול ופאה מנערה צעירה ובלונדית לזונה קשישה וכעורה ותורמת לאווירה ולמשחק המיוחדים.
במופע ישנו קשר ישיר גם עם הקהל ובשלב מסוים מוזמן אחד הצופים לקבל שירותים מיוחדים ממנה והוא חוזר עד מהרה - מאחורי הקלעים- כשחיוך רחב נסוך על פניו. אל תטעו. זה אינו מופע וולגרי וזול. זהו מופע אומנותי מיוחד. אורית פלג מפגינה כשרון רב של יכולת משחק, שירה וקצב וסוחפת איתה את הצופים באולם האפלולי.
כפי שציינתי, אורית היא לא רק שחקנית מרגשת, אלא פרפומרית וזמרת משובחת. יש לה כישרון מיוחד להפוך מנערה צעירה וצייצנית ליצאנית ותיקה, בעלת שיניים מרקיבות וגוף מדושן מעומס שנים דואבות. איך היא עושה זאת? תוך כדי משחק , ממש על הבמה. מצוידת בכלי איפור ואביזרים פעוטים ותוך רגע קט היא משילה עורה - ואנו רואים דמות אחרת, שונה.
מסתבר שאורית ערכה מחקר רציני על עולמן של היצאניות. היא משלה אותנו: זהו בסך הכול בידור. משחק, שיר וריקוד החולפים חיש מהר.
ברזומה של אורית ניתן לגלות, כי היא שחקנית וזמרת, בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, הופיעה במופעים שונים ובהצגות ואפילו משלימה חומרים לאלבום שירים משלה.
לדברי אורית, הקהל נלקח למסע עם הזונה שבתוכו. הוא משייט בין חומרים קלאסיים למודרניים: סארטר לצד סמנטה פוקס, ז'אק ברל לצד היוריתמיקס, קורט וייל לצד שירלי בייסי ואחרים. חלק מן החומרים לוקטו מעל דפי העיתונים. חלק אחר נבחר ממחזות או שירים מוכרים, פחות או יותר. היא יוצרת דיאלוג נוקב בין השחקן ובין המציאות היומיומית שלו. מציאות שבה סחר ברגשות ובהתערטלות מיידית בפני כל מי שמוכן להיות לקהל - הם כלי עבודה לגיטימיים. לילה עם לולה הוא בפירוש קברט לילי על חלום שכבה, נגוז.
עזר כנגדה מהווה לירון משולם הכישרונית, הפורטת על הפסנתר וגם מצטרפת בשירה בכמה קטעים. כל הרעיון הוא של אורית פלג- משחק, שירה וגם כוריאוגרפיה- שנעזרה בבימוי של זאב קלאתי. העיבודים האלקטרוניים הם של יסמין אבן .
לולה היא יצאנית זקנה. היא ראתה הכול והכול ראה אותה. פעם היא רצתה להיות שחקנית והיום היא משחקת במועדוני לילה וברחוב.
הגבירות המכובדות שהצטופפו לצידי באולם צוותא בתל אביב מחו דמעה בשירו המרגש של ז'אק ברל על לילה בנמל באמסטרדם ולולה מחתה אגלי דמעה בזוית עיניה , חשפה פה מרקיב וכעור בולט והודתה לקהל שקיבל אותה בתשואות שבקעו ממש מן הלב.
לסיכום- קברט הלילה עם לולה הוא מופע הפורש קשת חיים מוזיקלית יפה ונעימה עם הרבה מאוד מוסר השכל, אמירה נבונה. אין בו רגע דל והוא בהחלט מהוה שעור בבידור קל, אבל מהנה.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
